ר', יוצאת מקלט בת מלך, במכתב מרגש ששלחה לצוות העמותה:
תיבת נח."אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך נח" אני מכירה את נח. הציל את חיי. בדור שלנו בדור לא פשוט.. תוך בייתי היה מלא חמס. לא חשבתי שאמצא מחסה,לא ידעתי שקיימת תיבה שיכולה להגן ולכסות עליי מפני מבול האלימות שרק הלכה וגברה מיום ליום.. ממילים פוגעניות, איומים שעברו למעשים שבוצעו.. כאבים בגוף, בנפש בכלכלה וברוחניות.לא ראיתי איך יוצאים מתוך המבול.. הייתי כלכך מוצפת.. כמעט עד מוות.. כל-כך כבויה. לא ראיתי קצה אור.. ובטח שלא הרגשתי במנהרה. הרגשתי בלב ים בלי מצופים בלי גלגל..ובלי מציל. עוד רגע וטובעת לגמרי. הוצע לי מקלט מספר פעמים במהלך השנים.. ואני התנגדתי בכל תוקף.. "מקלט"- לא מספיק אני סובלת עוד אלך למקום חשוך כלוא וסגור עוד יותר ולבד?!?מעדיפה לסבול העיקר אני "ביחד".. וכשחשבתי לעצמי בעודי מאושפזת בבית חולים בשערי צדק בהמתנה לגרידה כי יש בתוכי עובר מת כבר שבועיים בבטן בחודש רביעי להריון.ואני לבד. בלי בעל.. הוא טוען שאני מבלה… שאני בוגדת… (שבעצם אני עובדת רק עם נשים, אוספת מהמסגרות ואחר כך מיד בבית עם הילדים..) ולא מוכן לקחת אחריות על הילדים הקטנים שלנו ולא לשמור עליהם כשאני במיון. ולא מוכן שמשפחה תעזור. ולא שכנה. ולא בייביסיטר. ולא מוכן שיכנסו לבית. ולא מוכן לשלם. ולא לתמוך.. וכן, להתקשר בלי הפסקה… לפגוע, לזלזל, להאשים, להוציא שם רע, לסלף, לפרסם דברי שקר וגנאי. ואני,עוברת את כל תהליך הגרידה לבד.. בלי בעל שאמור לקחת חלק בהריון והסתבכותו. פתאום הבנתי כמה אני באמת לבד. כמה ה"ביחד" שחשבתי שיש לנו, הוא ממש לבד. ואם אני כבר לבד, אז אהיה אמיצה ואסכים ל"מקלט". כי מה כבר יכול להיות יותר גרוע מזה?!? והמתנתי שבועיים עד שיתפנה חדר בבת מלך. וב"ה הגעתי. וקבלו אותי בשמחה, במאור פנים. הכל חדש ויפה וכל כך נעים. עולה במדרגות, אני וילדיי. והריח. של כביסה. ורעש ילדים, נשים צחוק ושמחה. וכולם שואלים: אתם המשפחה החדשה? נעים להכיר. איך קוראים לך? ולך? וספרו לנו חוויות קיץ. ואיזה כיף. וכמה פינוקים. וילדים חיים. אמהות עם חיוך. לא סגור חנוק כמו שחשבתי. בערב הראשון שלי במקלט היה חוג פסיפס. הכנתי מגש לסיר. בליבי אמרתי אני במילא כבר לא ממש מבשלת…ירדו לי על הבישולים. הייתי זורקת סירים שלמים לפח. אז בשביל מה תחתית?וכן, חזרתי לבשל אחרי הרבה שנים של חוסר בטחון. מעל 40 דגים. מליון קציצות, אורז ומרקים מגוונים. אפיתי, ניקיתי. חזרתי לחיים. היה בוטיק, בגדים, תכשיטים. יציאות מגוונות, טיולים. היה שיח. היה מכנה משותף לכל הנשים. היה מרפא עצם הביחד בימי חול שבתות וחגים. ממש תיבה, שהגנה עליי מפני המבול. הרגשתי חממה. הרגשתי עטופה! הרגשתי מוגנת מפני כל מה שיבוא עם או בלי התראה. היו כמה קומות… כמו בתיבת נח. היו חיות של החוג של "אלי חיות". היו תורנויות פחים שלא מסתיימים. היו לידות רגילות, לידות של תאומים. חזרנו לחיים. ב"ה בשבילי הסתיים המבול ויצאתי בחזרה לחיים. יש התמודדות וקבלתי כלים. מודה לצוות בת מלך שבנו את התיבה, "תיבת נח". מודה לכל העוזרים במלאכה. מודה לנשות הטיפול ולאנשי הצוות והתחזוקה. מודה על משפחה נוספת, משפחה בלב ובנשמה. מודה על דירת מעבר שהייתה עבורי כמו קרש קפיצה בחזרה ליבשה חדשה. מודה לבורא על התהליך שלי מבראשית ועד היום שנת תשפ"א. תודה על חיים עצמאיים ויציאה ממבול לתיבה ולתפקוד בבית יציב על פני האדמה. תודה!