רחל , בת 30 ואם לארבעה, שהתה במקלט ששה חודשים.
רחל, בת 30 ואם לארבעה, מתכנתת מחשבים במקצועה, הגיעה למקלט לאחר שמונה שנות נשואים.
רחל התלבטה מאד לגבי הגעתה למקלט והסכימה להגיע רק לאחר מספר שיחות טלפון עם שרי, מנהלת המקלט. ועם העו”ס במחלקת הרווחה בבני ברק, אשר חשה כי רחל נמצאת בסכנה גדולה.
רחל הגיעה למקלט שבורה לגמרי. היא לא הפסיקה לבכות ורצתה לעזוב את המקלט. צוות המקלט, חשש לחייה וניסה לשכנעה בכל דרך להישאר. אחד מחבריו של בעלה, פנה לבת- מלך והתחנן שלא לאפשר לרחל לשוב לביתה, מפני שאם תעשה זאת, בעלה ירצח אותה. לבסוף רחל הסכימה להישאר.
למרות שהגיעה למקלט עם סימני חבלה קשים על גופה, סירבה להגיש תלונה במשטרה. שרי בקשה ממנה לצלם את סימני המכות על גופה, כדי שישמשו כהוכחה לאלימות בעלה, במידה ותחליט להגיש תלונה במשטרה מאוחר יותר.
לאחר שצילמה שרי את החבורות על גופה של רחל, סיפרה:
זה היה מהימים הקשים ביותר בכל שנות עבודתי במקלט.
רחל הרימה את חולצתה ולעיני נגלו, שלוש חבורות ענקיות בצבעים שונים. הרגשתי באותו הרגע כאילו אני חוטפת את המכה ממש פיזית, חשתי בכאב ממשי.
עבור רחל, אישה שבקושי מכירה אותי, חושפת בפני את גופה ואני מצלמת אותה, היתה זו חוויה קשה ומשפילה מאד.
למרות שלא היתה זו הפעם הראשונה בה אני מצלמת הוכחות כאלה לאלימות, הפעם הזו היתה קשה במיוחד. אני חושבת שהשילוב בין העדינות והצניעות של רחל עם החתכים והחבורות הקשים, המעידים על האלימות הנוראה שספגה, הפך את תחושתי לקשה מנשוא.
נותר לי רק להתפלל לקב”ה שנצליח לסייע לה ולילדיה”
לאחר שלושה שבועות במקלט, החלה רחל להשתלב. היא נפתחה בהדרגה ושיתפה את צוות המקלט בספורה הכואב.
לאחר חודשיים במקלט, החליטה רחל כי היא רוצה לעזוב ולהחזיר את ילדיה לבתי הספר במקום מגוריהם. הצוות כיבד את החלטתה, אך עם זאת, חש איזו צביטה בלב ותחושת החמצה, מפני שרחל וילדיה עוזבים כשהם עדיין בשלביו בראשוניים של השיקום.
ימים אחדים לפני מועד העזיבה המתוכנן, פנתה רחל לשרי ואמרה: “אני מצטערת ואני בכלל לא בטוחה שאני יכולה להגיד את זה, אבל הייתי רוצה להישאר במקלט לתקופה נוספת.” רחל הסבירה כי היא מרגישה עדיין בעיצומו של התהליך הטיפולי וכעת כשעלתה על הגל עליה להישאר, למצות את האפשרויות ולנצל את הסיוע שהמקלט מציע לה.
היא חשה כי עליה להוסיף ולגדול כדי שתוכל לצאת מהמקלט כאישה עצמאית ומחוזקת.
רחל נשארה במקלט ארבעה חודשים נוספים. ביטחונה העצמי התחזק וקשה היה לזהות כי היא ‘שבר הכלי’ שהגיע למקלט זמן לא רב קודם לכן. כחלק מתכנית העצמת הנשים, התבקשה רחל להיות אחראית על המחשבים בבית הילדים במקלט.
רחל החליטה לשכור דירה בקרבת המקלט. הרכזת האחראית לסייע לנשים העוזבות את המקלט לוותה את רחל בחיפוש אחר הדירה המתאימה וגייסה עבורה תרומה מיוחדת לרכישת מקרר ומכונת כביסה.
רחל עובדת כיום כמתכנתת מחשבים (משרה חלקית) ומוסיפה להגיע למקלט פעמיים בשבוע כמתנדבת האחראית על המחשוב במקלט.
הודות למאמציה הגדולים של עורכת הדין של בת מלך , רחל קבלה את הגט המיוחל.
עם קבלת הגט הודתה במכתב חם לצוות ששינה את חייה.
