מירב בת 25 , אם ל-2 שהתה במקלט שמונה חודשים.
למירב היו הסתייגויות מבעלה, עוד לפני נישואיהם, היא פנתה אל הרב שלהם והוא הרגיע אותה באומרו שאין לצפות לאהבה לפני הנשואים.
שבוע בלבד לאחר החתונה, החלה האלימות. בעלה של מירב כינה אותה בשמות איומים, קלל אותה וכלא אותה בבית למשך שעות ארוכות.
האלימות הפיזית – מכות החלו בהריונה השני של מירב. בעלה הכה אותה בחזקה וזרק עליה חפצים חדים מכל הבא ליד.
כשנולד התינוק, התברר כי הוא סובל ממום בליבו. הבעל האשים את מירב בכך שהתינוק נולד חולה והחמיר עוד יותר את התנהגותו האלימה.
כעת ספגה מירב את המכות גם בשעה שהחזיקה בזרועותיה את הילדים.
מירב הסתירה את מצבה הקשה ממשפחתה ולא שתפה אותם במסכת ההתעללות הקשה שעברה. רק לאחר שבעלה ניתק אותה ממשפחתה ומנע ממנה כל קשר עימם, חשדו שמשהו אינו כשורה, שוחחו עם מירב, חשפו את סודה והפנו אותה למקלט בת מלך.
במקלט בת מלך, חשה מירב בטוחה לראשונה מאז נישואיה. סוף סוף הרשתה לעצמה להרפות מילדיה. שוב לא חששה לגורלם, אם לא יהיו צמודים אליה… הילדים שיצאו בפעם הראשונה בחייהם מהבית, הסתערו בהתרגשות על גן השעשועים שבחצר המקלט.
מירב וילדיה חובקו בחום ע”י צוות המקלט. הילדים זכו לטפול מיוחד באמצעות בעלי חיים בפינת החי בחצר המקלט, ומירב השתתפה בשיחות טיפוליות אישיות וקבוצתיות. הביטחון העצמי של מירב גבר בהדרגה,היא החלה לטפח את עצמה וביום ההולדת שערכו לה הנשים והצוות במקלט אמרה “זו הפעם הראשונה בחיי בה חוגגים לי יום הולדת! סוף סוף אני מרגישה בן אדם ויותר מזה, אישה חזקה.”
המחשבה לחיות בנפרד מבעלה, נראתה לה בלתי אפשרית. במערכת הערכים עליהם התחנכה, אישה גרושה שווה פחות… היא החליטה שכעת, עם התחזקותה, תוכל להתמודד טוב יותר במערכת היחסים עם בעלה והיא מעוניינת לנסות ולשוב אליו בתנאיה שלה.
לאחר חודשים אחדים תוך שיתוף פעולה של צוות המקלט והרב של בני הזוג, גובש הסכם שלום בית. בהסכם התחייב הבעל שלא לנקוט בשום סוג של אלימות כלפי מירב והילדים, לנהוג כלפיהם בכבוד, סוכם כי הרב יפקח על מילוי התחייבויות הבעל שבהסכם ובמידה ולא יקיימם הבטיח הבעל לתת למירב גט.
מירב חזרה לבעלה, שלא אפשר לה להיות בקשר עם צוות המקלט. גם הפגישות עם הרב פחתו במהירות, עד שהופסקו לחלוטין. אף אחד מסעיפי ההסכם, לא כובד. פחות משנה לאחר מכן, כשהיא חובקת ילד נוסף, ברחה מירב מהבית, שהאלימות בו לא רק שלא פחתה אלא החמירה מאד. הפעם ניכרה הפגיעה גם בילדים שהפכו לתוקפניים ביותר.
מירב שבה למקלט שנית.
מירב שבה למקלט עם שלושת ילדיה. כעת, כשהיא למודת סבל ומבינה שגם ילדיה, הם קרבנות ישירים של האלימות הפיזית והנפשית , גמרה בדעתה לעזוב את בעלה המתעלל. צוות המקלט עטף את מירב וילדיה באהבה והשיפור אצל מירב וילדיה הורגש כבר לאחר ימים אחדים, הם היו נינוחים ורגועים.
זמן קצר לאחר מכן שכרה מירב דירה עצמאית בקהילה, צוות המקלט הפנה אותה להמשך טפול במקום מגוריה וממשיך ללוותה ולתמוך בה, גם לאחר העזיבה. מירב המשיכה להיעזר בשרותי הסיוע המשפטי של בת מלך ללא תשלום, ולבסוף קבלה את הגט המיוחל.
מירב שבה לעבוד כמורה, מה שנמנע ממנה ע”י בעלה במשך כל שנות נישואיהם.
מידי שנה ביום ההולדת שלה, נוסעת העו”ס של המקלט לבקר את מירב בידה מתנה ובליבה אהבה גדולה. הביקור הוא תזכורת מתמדת למירב, האישה החזקה, ש’נולדה מחדש’ במקלט.
